2020 היא עניין של פרספקטיבה.
אפשר לומר שהשנה המורכבת ביותר שרובנו ידענו, אילצה אותנו לחשב מסלול מחדש
או שאפשר לומר שבעקבותיה זכינו לחשב מסלול מחדש.
כאמנית שמחפשת ליצור אופטימיות ודינמיות דרך היצירות שלי,
אני בוחרת במודע להתרכז במתנות שקיבלנו.
הסגרים אפשרו להשלים זמן עם המשפחה וזמן ליצירה.
בעצירה עצמה, יכלנו לנשום לרגע ולשאול את עצמנו שאלות שמעולם לא שאלנו.
עבורי, התקופה המבלבלת שעברנו פתחה אפיקי חשיבה יצירתיים שטרם התנסיתי בהם.
למדנו מושגים חדשים בעולם האמנות שנולדו השנה.
תוכלו לשמוע עליהם בהרצאה שהעברתי און ליין במהלך הסגר השני.
פגשתי אספני אמנות ישראלים שביקרו בגלריה ומצאו לנכון להכניס עוד צבע לחלל המגורים שלהם.
לקחתי חלק בעיצוב קירות חללי משרדים שמצאו בתקופה זו זמן לחשוב גם על הצבעוניות בחלל העבודה.
הוזמנתי לייצר קנבס בגודל קיר
עבור פאב חדש בתל אביב,
ולראשונה היה בי צורך לעבוד
עם צבע שחור על גבי בסיס לבן.
סדרת ה”לבן על לבן” שלי החלה ליצור התעניינות בקרב קהלים חדשים
השנה עזרה לי להבין את החשיבות של נוכחות אינטרנטית שמאפשרת גישה ודיאלוג עם אוהבי אמנות מכל העולם.
השקת חנות האונליין של “איריס עשת כהן” פתחה דלתות חדשות ויצרה קשרים פוריים עם אנשים שאחרת, אולי לא היו נחשפים לאמנות שלי.הסכם השלום עם האמירויות הביא לקשרי עבודה ויוזמות חדשות עם עולם האמנות בדובאי שכרגע נמצאים בהתהוות, ומביאים איתם אופק חדש שרק עכשיו נפתח בפנינו.
במעלה הטיילת ביפו, כיכר השעון מנצנצת עם עץ אשוח עצום במרכזה.
בכל שנה אורות הכריסמס קורצים לנרות החנוכה בחלונות, ומתאחדים עם ריחות הגשם שמנקים את האויר, כדי להזכיר לנו להתרכז במה שבאמת חשוב. עבורי אלו המשפחה, היצירה והלקוחות שמזכירים לי לרענן את הראש מכל הסחות הדעת ולהתמקד באפשרויות החדשות שמבצבצות דרך החושך.
2020 הגיעה לקיצה. 2021 בפתח, ועם תחילת החיסונים העולם מתחיל לסמן לנו שזה הזמן לסכם וללמוד מהתקופה שעברנו, כדי לפתוח דף חדש ולהתחיל לממש את המסקנות בשנה החדשה בעולם החדש.
בקרוב מאוד הכל ירגיש כמו פעם, אבל מעט אחרת ואני מתרגשת לגלות איך האנושות והאמנות הולכת להתעצב עכשיו, אחרי שהמים כלו והאופק הגדיר את עצמו מחדש.
אני מאחלת לכולנו שנה של הרמוניה והשראה, של פרנסה טובה ושל חיבור ושלום בתוכנו וכלפי הזולת.
יש לי הרגשה ש 2021 תפתיע אותנו בצבעים חדשים ואני כבר ביצירה לקבל את פניה.