כאן בגלריה שממוקמת לאורך הטיילת של יפו,
קל להתמסר למראה של הים שמשתנה בכל יום ובכל שעה.
בין אם הים שטוח או סוער, ובין אם השמש יוקדת,
מתחבאת או שוקעת במערב צבעים זוהר,
יש סלע אחד אליו מתנפצים הגלים
ומאחוריו סיפורים בני אלפי שנים.

ביוונית עתיקה, כל חופה הצפוני של אפריקה נקרא אתיופיה.
אנדרומדה, הנסיכה האתיופית, נודעה כבתם היפה של המלך קפאוס והמלכה קסיופאה (על שמה נקראה העיר יפו-יופאה). המלכה התגאתה והתרברבה ביופיה של אנדרומדה וטענה כי היא וביתה יפות מבנות הים. פוסידון, אל הים, שמע את קולה וזעמו התעורר. הוא שלח גלים שיכו בספינות ושלח את מפלצת הים לטרוף אותם. בניסיון לפייס את פוסידון, נקשרה אנדרומדה בכבלים לסלע בים מול נמל יפו, כקורבן למפלצת הים.

פרסאוס, בנו של זאוס, ראה את אנדרומדה הכפותה בעודו רכוב על סוסו המכונף פגסוס, וכשהגיעה מפלצת הים הפך אותה לאבן בעזרת ראשה הכרות של מדוזה. הוא שיחרר את אנדרומדה ונשא אותה לאישה.

האזכור הקדום ביותר לסלע אנדרומדה שביפו הוא עוד מהמאה ה-4 לפנה”ס.
על שמה גם נקראת קבוצת הכוכבים אנדרומדה, וכן גלקסיית אנדרומדה.

הסיפור על אנדרומדה מסופר בגרסאות שונות לאורך השנים,
אבל זוהי לא המיתולוגיה היחידה שנקשרה אליו.

על פי אגדה עתיקה, יפת בנו של נח בנה את העיר יפו יחד עם אחיו עוד לפני המבול
ועל שמו נקראה העיר. האמונה היא כי קברו של נח מצוי תחת הסלע
המכונה סלע אנדרומדה בים למרגלות יפו, ממש מול הגלריה !

וככה כל יום. בין הריצות, היצירה, הלקוחות והמשפחה
אני חוטפת מבט על הסלע, נזכרת שההיסטוריה עדיין נכתבת
ותוהה מה מקומי למול הסיפור המתמשך של יפו והסלע.

בהמשך ההיסטוריה ועד היום אפשר למצוא למצוא יצירות בהשראת סלע האנדרומדה,
סיפורי המיתולגיה מאז ומתמיד היוו השראה לאמנים ואפשר למצוא זאת בעבודות הרבות שהוקדשו לה.
האומנות שומרת לנו על סיפורי המיתולוגיה שיהיו ויזואלים מאז ומתמיד.